top of page

'תנועה לשקט' בבתי-ספר

בית הספר הוא השיקוף החברתי שלנו.בכיתה בת ארבעים תלמידים ישנם ארבעים ואחד בתים (כולל ביתה של המורה). בכיתה הזאת, בה סיר הלחץ הוא יומיומי, הילד והמורה חיים ומבלים מחצית משעות הערנות שלהם ביחד. שם מצפים מהם להיות במיטבם ולהביא הוכחות על תפקוד והצלחות.

 

איך בדיוק אנו, ההורים והחברה מצפים מהם להתנהל בצורה מיטבית, ללא כלים מתאימים ללמידה, הרגעה, ריכוז והשקטה פנימית? בכיתה גדושה בשולחנות, כסאות, תיקים וצפיפות פיסית נתונה מראש – הסביבה איננה תומכת למידה. היא מעצימה אי שקט ומקשה על הילדים למצוא נקודת ריכוז בעצמם.

 

על מנת לשנות נתונים, יש להכיר קודם כל בתנאים הפיסיים, להבין את המגבלות, את היתרונות וללמוד להשתמש בהם.

 

הנחת היסוד שלנו היא כי אדם נוהג באלימות כיוון שטרם למד דרך אחרת לתעל את האנרגיה הגואה בו.

 

לכל אדם יש את היכולת להרגיע את עצמו ולשנות את התנהגותו, ולו הזכות לבחור מהי הדרך המתאימה לו.

 

תפקידנו, בבית הספר ובחיים בכלל הוא לספק לו סל כלים עשיר ומגוון להסבת האלימות, סל מלא באפשרויות שמתוכו יוכל לבחור את מה שמתאים לו ומרגיע אותו מיידית, בכל מקום.

 

בית הספר הוא מרכז התרבות שלנו, הוא המקום להתחיל בשינוי. השינוי יתחיל במקום שבו אנו מחנכים את הדור הבא שלנו. כאן אנו יוצרים את התשתית למציאות של מחר. כאן אנו מפקידים את ילדינו להחכים ולהבין את הכלים לחיים. כאן לומדים ילדינו ליצור מערכות יחסים מורכבות יותר. כאן לומדים שפה, כאן לומדים ערכים.

 

כאן גם צריך לתת את התמיכה והידע איך לבצע כל זאת. איך ללמוד? איך להקשיב? איך להטמיע? ואיך לבצע?

 

במקום הזה הרגשנו מחויבות להעביר את עולם הידע שלנו, בתקווה גדולה שכל ילד או ילדה שיאמצו אחד מהתרגילים ימצאו את השקט בעצמו ויעבירו אותו הלאה.

 

כל ילד הוא שגריר הביתה...הכוח שהניע אותנו היתה תשוקה פנימית עמוקה להעביר הלאה ולחלק את הידע שלנו לדור ההמשך, לילדים שלנו.

 

ההבנה שבית הספר, הוא המקום בו לומדים הילדים כל דבר ומכאן שבו גם עליהם ללמוד איך למצוא שקט בעצמם ואיך להוביל את חייהם ולא להיות מובלים ע"י החברה, הפרסומת והתכנים החיצוניים.

 

בבית הספר יוכלו הילדים לזהות ולהעצים את כישוריהם על מנת שיוכלו להנות מהם ואולי גם להעביר אותם הלאה.

 

bottom of page